הפסנתרן הוא חקירה בלתי נשכחת של חוסנה של הרוח האנושית, אפילו מול כמה מהזוועות הגרועות ביותר של האנושות. הסרט – שזכה בשלושה פרסי אוסקר כולל הבמאי הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר לאדריאן ברודי, מתעד את סיפורו הקשה ומעורר ההשראה של המוזיקאי היהודי-פולני ולדיסלב שפילמן, שנחישותו לשרוד את השואה מובילה לגאולתו שלו.
"הפסנתרן", המבוסס על זיכרונותיו של שפילמן עצמו, מספר את סיפור חוויותיו של ולדיסלב כפליט יהודי שחי בוורשה הכבושה בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שהנאצים מתחילים במסע הטרור והדיכוי שלהם, שפילמן ומשפחתו מוצאים את עצמם נאבקים לשרוד בשטח ההפקר של עיר שהייתה פעם בית שוקק. בסופו של דבר, משפחתו של שפילמן מגורשת, ומשאירה אותו לבדו בחורבות עיר הולדתו האהובה.
למרות הסיכויים העצומים, שפילמן מוצא דרך להישאר בחיים, באמצעות שילוב של סיבולת ומזל טהור. לאורך הדרך, הוא חווה שורה של נקודות שפל מדהימות וקורעות לב, מההרס המוחלט של עירו שפעם זהרה, דרך מחבוא צפוף וחונק, ועד לפחד התמידי להתגלות. למרות המכשולים הללו, ולדיסלב מוצא רגעים של יופי וחן גם בסביבתו הקודרת, לא יותר מאשר הרגע שבו הוא מגלה פסנתר כנף נסתר בין ההריסות – תזכורת לאיכות הריפוי של המוזיקה, עגומה ככל שתהיה.
הפסנתרן יוצא דופן בתובנותיו האנושיות על זוועות השואה. הופעות חזקות של ברודי ושאר צוות השחקנים, יחד עם צילום יפהפה, מושכים את הצופים לתוך הרגשות הכבדים של סיפורו של שפילמן. באמצעות השילוב הייחודי של רגעי פחד מצמררים ורגעי אומץ מוחלטים – המתבטאים בסירובו של שפילמן להישבר – לוכד הפסנתרן את כוחה של הרוח האנושית לשרוד ולהתמיד בזמנים קשים מאוד.
יצירת מופת קולנועית אמיתית, "הפסנתרן" הוא תיאור מדויק ומשכנע של זוועות ותלאות השואה. עם זאת, זהו גם מבט מרגש על אומץ הלב והחוסן של הרוח האנושית, כפי שהם מגולמים בסיפורו יוצא הדופן של שפילמן. על ידי מתן כבוד לכוחה של נשמה אחת בתוך ים של צער, הסרט משמש תזכורת מעוררת השראה למה זה אומר להיות אנושי.
"הפסנתרן" הוא סרט שיישאר עם הצופים הרבה אחרי שהקרדיטים יתגלגלו, בזכות התיאור העוצמתי שלו של חוסן מול קשיים גדולים. הסרט מבטא ברהיטות כיצד האומץ שלנו יכול להתעלות מעל הפחד – אפילו בזמנים החשוכים ביותר.
יש לציין שזה סרט קצת כבד, ואולי תעדיפו עבור יום שישי בילוי עם נערות ליווי במרכז.